מה עושים כשהגרושה עוקרת עם הילדים לעיר אחרת?

תושבת אילת עקרה עם ילדיה למרכז הארץ, וטענה כי הדבר נובע מבעיות פרנסה ומריחוק מהוריה העוזרים לה. שיחה עם עו"ד מיקי שיפמן העוסק בדיני משפחה, על תופעה רחבה וקשה שבית המשפט מתקשה פעמים רבות להכריע בה

"היות ורוב הנשים הגרושות הן גם ההורה המשמורן, אזי על פי רוב האישה היא המבקשת לעקור, והגבר על פי רוב הוא המתנגד לכך" אומר עו"ד שיפמן.

כך קרה למשל, כשתושבת אילת עקרה עם ילדיה למרכז הארץ, וטענה כי הדבר נובע מבעיות פרנסה ומריחוק מהוריה, העוזרים לה בטיפול בילדים. בית המשפט קיבל את טענתה.

במקרה אחר, בו עקרה האישה לישוב בצפון – הכריח בית המשפט את האישה לחזור לישובה, בנימוק כי הדבר פוגע קשות בטובת הילדים.

הבעיה שאפילו מעבר של עשרות קילומטרים מישוב המגורים עלול להעמיד את האב הגרוש בפני אתגר קשה. נסיעות ממושכות, עמידה בפקקים, מעבר של הילדים למסגרות חינוכיות מרוחקת – מרחיקים את האב מחיי ילדיו – וגורמים לאבות גרושים רבים לתסכול וזעם רב.

מצד שני, נשים גרושות רבות נמצאות בין הפטיש לסדן. הן לא יכולות לעבור ולהתגורר עם בני זוגן החדשים (שגם הם לעיתים קרובות גרושים עם ילדים) חלקן סובלות מבעיות תעסוקה קשות בשל מקום מגוריהן.

לדברי עו"ד שיפמן, התקבלו לאחרונה מספר פסקי דין מהפכניים, שמתייחסים לזווית החובות ההוריות. ההורה המתנגד למעבר הוא זה שצריך להוכיח כי המעבר יפגע בילד – וכי הדבר יקשה עליו מאד לקיים את חובותיו ההוריות.

מהם אם כן השיקולים של בית המשפט בהכרעתו בנושא ההגירה הפנימית? 

לדברי עו"ד מיקי שיפמן, בתי המשפט למשפחה בוחנים את תופעת ההגירה הפנימית במספר פרמטרים – שהעיקרי בהם הוא טובת הילדים, ולאחרונה, התקבלו מספר פסקי דין מהפכניים, שמתייחסים לזווית החובות ההוריות. ההורה המתנגד למעבר הוא זה שצריך להוכיח כי המעבר יפגע בילד – וכי הדבר יקשה עליו מאד לקיים את חובותיו ההוריות.

כאשר שהותה של האם ביישובה המקורי פוגעת קשות במצבה הזוגי, הנפשי והכלכלי – ייטה בית המשפט לצדד בעקירתה ממקום הישוב. ההיגיון בכך פשוט. כאשר האם המשמורנית נפגעת, פגיעה זו מחלחלת גם לחיי הילדים.

מאידך, כאשר הילדים נעקרים ממקום הישוב, הדבר עלול להוביל לנתק בינם לבין אביהם, דבר העלול לפגוע בהם.

בית המשפט ייטה שלא לראות בעין יפה עקירה חד צדדית של ההורה המשמורן ליישוב מרוחק, וזאת מבלי להגיע לסיכומים מוקדמים עם ההורה השני, ומבלי לבקש את רשות בית המשפט לביצוע המהלך. חרף כך, לעיתים בתי המשפט מכשירים מעשי הגירה פנימית שכאלה, גם בדיעבד.

בית המשפט יבחן האם הקשר והנוכחות של האב אכן משמעותיים בחיי הילדים? האם במקום מגוריה החדש תזכה האם לסיוע ולרמת חיים גבוהה יותר? כמו כן תיבחן השאלה האם עקירת הילדים מהמסגרות החינוכיות עלולות להיות טראומטית עבורם, והאם הריחוק של מקום הישוב החדש אכן מערים קשיים אמיתיים על חיי האב?

אז מתי על פי רוב מתרחשות הגירות פנימיות?

ההגירה מתבצעת כמעט תמיד בחופש הגדול, בשל הצורך להעביר את הילדים למסגרות חינוכיות חדשות.

מה מומלץ לאב גרוש שגילה כי גרושתו וילדיו עקרו לעיר אחרת לעשות?

חשוב לפעול במהירות רבה, כדי למנוע את הנצחת המצב. מומלץ לאבות לפנות בדחיפות לבית המשפט, ולבקש להוציא צו מניעה לפעולת הגירת האם, עד לעריכת דיון בנושא בבית המשפט.

במקרה בו מאשר בית המשפט את ההגירה הפנימית, ניתן לדרוש כי הוצאות הנסיעה שלו למפגשים עם ילדיו ימומנו לפחות בחלקם על ידי האם.

ומה מומלץ לאישה לעשות על מנת לעבור יישוב?

חשוב מאד לעשות את התהליך בצורה מושכלת ובהסכמה. אם הדבר לא מתאפשר יש לפנות לבית המשפט, אשר יידרש להכריע האם תוכל האישה לעקור ממקום הישוב בו היא גרה או לא.

 

תגובות

להשאיר תגובה